תנ"ך על הפרק - תהילים עו - אבן עזרא

תנ"ך על הפרק

תהילים עו

643 / 929
היום

הפרק

לַמְנַצֵּ֥חַ בִּנְגִינֹ֑ת מִזְמ֖וֹר לְאָסָ֣ף שִֽׁיר׃נוֹדָ֣ע בִּֽיהוּדָ֣ה אֱלֹהִ֑ים בְּ֝יִשְׂרָאֵ֗ל גָּד֥וֹל שְׁמֽוֹ׃וַיְהִ֣י בְשָׁלֵ֣ם סֻכּ֑וֹ וּמְע֖וֹנָת֣וֹ בְצִיּֽוֹן׃שָׁ֭מָּה שִׁבַּ֣ר רִשְׁפֵי־קָ֑שֶׁת מָגֵ֬ן וְחֶ֖רֶב וּמִלְחָמָ֣ה סֶֽלָה׃נָ֭אוֹר אַתָּ֥ה אַדִּ֗יר מֵֽהַרְרֵי־טָֽרֶף׃אֶשְׁתּוֹלְל֨וּ ׀ אַבִּ֣ירֵי לֵ֭ב נָמ֣וּ שְׁנָתָ֑ם וְלֹא־מָצְא֖וּ כָל־אַנְשֵׁי־חַ֣יִל יְדֵיהֶֽם׃מִ֭גַּעֲרָ֣תְךָ אֱלֹהֵ֣י יַעֲקֹ֑ב נִ֝רְדָּ֗ם וְרֶ֣כֶב וָסֽוּס׃אַתָּ֤ה ׀ נ֥וֹרָא אַ֗תָּה וּמִֽי־יַעֲמֹ֥ד לְפָנֶ֗יךָ מֵאָ֥ז אַפֶּֽךָ׃מִ֭שָּׁמַיִם הִשְׁמַ֣עְתָּ דִּ֑ין אֶ֖רֶץ יָֽרְאָ֣ה וְשָׁקָֽטָה׃בְּקוּם־לַמִּשְׁפָּ֥ט אֱלֹהִ֑ים לְהוֹשִׁ֖יעַ כָּל־עַנְוֵי־אֶ֣רֶץ סֶֽלָה׃כִּֽי־חֲמַ֣ת אָדָ֣ם תּוֹדֶ֑ךָּ שְׁאֵרִ֖ית חֵמֹ֣ת תַּחְגֹּֽר׃נִֽדֲר֣וּ וְשַׁלְּמוּ֮ לַיהוָ֪ה אֱ‍ֽלֹהֵ֫יכֶ֥ם כָּל־סְבִיבָ֑יו יוֹבִ֥ילוּ שַׁ֝֗י לַמּוֹרָֽא׃יִ֭בְצֹר ר֣וּחַ נְגִידִ֑ים נ֝וֹרָ֗א לְמַלְכֵי־אָֽרֶץ׃

מאמרים על הפרק

מאמר על הפרק

מאת:

פירושים על הפרק

פירוש על הפרק

מאת: ,
למנצח בנגינות - על נגינות שונות, או נועם פיוט תחלתו כן.נודע - כדרך: כי נודע דוד לכל. וטעם ביהודה – שהם יושבי ירושלם.ויהי בשלם - היא ירושלם אולי נקראה כן, כי היא שלימה כנגד שער השמים, או שהיא ראויה להיות בשלום, או קראוה כן על דרך תפלה, כדרך: שאלו שלום ירושלם.שמה - א"ר משה: כי זה המזמור נאמר על מלחמת אויב שצר על ירושלם ונחלש ודימה החצים לרשפים וכניצוצים שהם עפים. ושבר - ישרת בעבור אחר ושבר מגן וחרב וכלי מלחמה באמת.נאור - אין דבר נראה שהוא נכבד שאיננו גוף והוא עצם דבר, רק האור לבדו. ומלת נאור – כמו נכון והנה זה כנגד הכבוד ואדיר, כמו: אדיר במרום ה'. וטעם מהררי טרף – שלא יוכל אדם לעלות שם. א"ר משה הכהן: אם הצר שנפחד ממנו ישגב בהרים, שמשם ירדו החיות לא ינצל. ואין טעם בדבריו. גם מפרשים אמרו: כי נאור מגזרת נאר מקדשו, כמו משחית, והנו"ן שרש. והנה שם התואר כמו קרוב ורחוק, אך הוא פועל יוצא, כמו: ושבח אני.אשתוללו - האל"ף תחת ה"א התפעל כמו אתחבר, ויחסר בי"ת ממלת שנתם.מגערתך - טעם אלהי יעקב, כאשר הזכיר בתחלה: בישראל גדול שמו. וטעם נרדם – כל אחד מאנשי חיל הנזכרים בפסוק ראשון, והוא הוא נרדם כל איש חיל ורכב וסוס.אתה - הטעם אתה לבדך נורא והיה האחד מספיק וכמוהו: ה' מעון אתה היית לנו, כי היה מספיק ה' מעון היית לנו, ומאז כמו מאז הפקיד אותו.משמים - כי כל הגזרות באות משמים. וטעם השמעת כאשר ישמעו כל יושבי הארץ שישבת לכסא ודנת באמת, אז יראו הנשארים ממך וישקוט כל אחד במקומו ולא יבואו לעיר קדשך להלחם עליה.ויש אומרים: כי טעם ארץ יראה – הרשעים. ושקטה – הצדיקים.בקום - זה הפסוק דבק, עם הבא אחריו. אמר ר' משה: כן פירוש הפסוק כאשר תעשה דין בבעלי החמות, תודה לך כל חמת אדם. והטעם כל אדם בחמתו ירא ממך. ולפי דעתי: כאשר תודה לך חמת אדם והם הצרים על ירושלם, אז שארית חמות תחגור ותקשור ותהיינה ברשותך, להתיר מהם כפי חפצך.נדרו - יתכן שאמרו כן אנשי ירושלם בעת צרתם, או כאשר תחגור שארית חמות יאמרו אלה לאלה נדרו ושלמו. למורא - בעבור המורא. ורבי משה אמר: כי הוא תאר, כמו הוא מוראכם.יבצור - דרך משל כטעם יכרות מגזרת בציר וזה דבק כי כל סביבות ירושלם יובילו שי בראותם, כי השם יבצור רוח נגידים, שהוא נורא למלכי ארץ, כמו: על כל מלכי ארץ.

תנ"ך על הפרק

תנ"ך על הפרק

תוכן עניינים

ניווט בפרקי התנ"ך